כדורי הרגעה משמשים אותנו לטיפול במגוון בעיות, בעיקר סביב חרדה, אי שקט או הפרעות שינה. אנשים רבים מכירים את השם ואליום, אבל בארץ ישנם סוגים רבים של כדורים כאלו, שנמכרים תחת שמות כמו לוריבן lorivan, ואבן vaben, קלונקס clonex, אסיבל Assival, קסנקס xanax או שכפולים שלהם כמו קסנגיס או אלפרליד. בקיצור יש הרבה ורבים משתמשים בהם.
טיסה היא היום חלק מהחיים. אנו טסים לצורך חופשות (הלוואי!) או לצורך עבודה. כשאנחנו מגיעים לשדה התעופה אנו מוסרים את המזוודות, מבקשים כסא במקום טוב ונהנים מכל חווית הטיסה. עבור אחרים הטיסה מעוררת פחד וחרדה של ממש, לפעמים החרדה מופיעה כבר בזמן הזמנת הכרטיסים, לעיתים בכניסה לשדה התעופה ולפעמים בגלל החרדה אנשים נמנעים לחלוטין מטיסות. זוהי בעצם חרדת טיסה.
חרדה היא מהבעיות של הזמן המודרני. הפרעות חרדה יתקפו כמעט חמישית מהאוכלוסיה בעולם המערבי במהלך החיים שלהם. גם אנשים שלא סובלים ממש ממשהו שדומה ל'הפרעות חרדה', סובלים מחרדות ופחדים מפעם לפעם. אל תשכחו שלפחדים יש תפקיד חשוב שאמור לשמור עלינו במצבי סכנה.
אחת הבעיות הגדולות של תחום בריאות הנפש והפסיכיאטריה היא שפעמים רבות לא מאבחנים טוב מספיק או לא מאבחנים בכלל אנשים שסובלים מבעיות שונות כמו דיכאון, חרדה ואפילו סכיזופרניה. האנשים שפוגשים בדרך כלל את החולים הם רופאי משפחה, ולעיתים בגלל העומס המוטל עליהם וחוסר נסיון הם לא מצליחים לאבחן כראוי את האנשים.
שנים רבות טוענים החולים במחלות עור שהמחלה שלהם מגיבה למצב הנפשי שלהם. אם הם בלחץ, סובלים מחרדה, דיכאון או מחשבות טורדניות ומצבם הנפשי מחמיר אז גם מחלת העור שלהם מחמירה. לאחרונה פורסם בעיתון Archives of Dermatology, על מחקר גדול מאוסטרליה שמצא שמתח וסיכון יכולים להיות גורמים למחלה עורית.
Modafinil היא תרופה שאושרה לשימוש לשיפור עירנות בחולים הסובלים מישנוניות-יתר על-רקע נרקולפסיה, חסימות נשימה בשינה והפרעות שינה על-רקע עבודת משמרות. נשאלת השאלה האם התרופה יכולה לסייע בטיפול בדיכאון ביפולרי שאחד הסימפטומים שלו יכול להיות ישנוניות ועייפות.
נשאלתי לא מזמן מה דעתי על חוות דעת שניה אצל פסיכיאטר. זו אחת השאלות החשובות ביותר שבהן נתקל אדם שסובל מבעיה פסיכיאטרית כלשהי. הסיבה העיקרית להתלבטות היא שחוות דעת פסיכיאטרית שניה היא פעולה שיש לה משמעויות רבות על הטיפול, מעבר לעצם הפניה לאדם נוסף כדי לשמוע את חוות דעתו.
תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים נפוצות מאד בשימוש, הן על ידי פסיכיאטרים והן על ידי רופאי משפחה. במוכרים ביותר בין התרופות הללו נכללות קסנקס על נגזרותיה (קסנקס, קסנגיס, אלפרליד), קלונקס, לוריבן, בונדורמין, נומבון, ואליום או אסיבל, וגם ואבן. השימוש בתרופות מאד יעיל, אבל לצערנו יש חיסרון והוא התרגלות הגוף לתרופה, ולכן גם אם המינון של התרופה קבוע ולא מדובר בהתמכרות – עדיין יש קושי בהפסקת התרופה.
איך אדם מהציבור יכול לבחור פסיכיאטר? מה יתנן לנו את השקט הנפשי שהפסיכיאטר או הפסיכולוג שבחרנו טובים מספיק או מתאימים?
לאחרונה פורסמו בעיתון Nature, מספר מחקרים שעסקו בחקר הגורמים הגנטיים של מחלת הסכיזופרניה. המחקרים מצאו מגוון של שינויים גנטיים שכל אחד מהם בפני עצמו מעלה בצורה זניחה את הסיכון להופעת מחלת הסכיזופרניה, אולם שילוב של כולם מהווה סיכון של מעל 30% להופעת המחת הסכיזופניה. בנוסף הם מצאו קשר בין הסימנים הגנטיים הללו לבין סיכון מוגבר להפרעה דו-קוטבית (bipolar disorder).
