חרדה
כולנו מפחדים. הפחד הוא אינסטינקט טבעי שנועד לסייע לנו לשרוד. כאשר אנחנו מתקרבים לאזור שיש בו סכנה או כאשר אנחנו מודעים לאפשרות שבסיטואציה שבה אנחנו מצויים ישנה סכנה, אנחנו משנים את התנהגותנו, לפעמים באופן בלתי מודע. הפחד עוזר לנו לחדד את החושים כמו הראיה והשמיעה, מאיץ את דפיקות הלב, משפר את זרימת הדם לשרירים. בדרך כלל, כאשר חולפת הסכנה, חולף עמו גם הפחד והחיים חוזרים למסלולם.
חלק מהמערכת הטבעית שלנו כוללת גם את החרדה. לעומת הפחד אשר מופיע כשיש סכנה ברורה ומיידית, החרדה היא תחושה שאנו חשים לפני משימות קשות במיוחד שאנחנו עלולים להיכשל בהן (כמו מבחנים חשובים) או כאשר אנחנו נמנעים מלהגיע לאזורים שבהם עלולה להימצא סכנה. בדומה לפחד, גם החרדה מלווה בתסמינים פיזיים, אך לעומת הפחד לא ניתן תמיד לאתר את מקור החרדה. כבר כתבנו שחרדה היא דבר טבעי, אך היא הופכת לבעיה כשהיא משפיעה לרעה על חייו של האדם או כשהיא מהווה תגובה מוגזמת לגירוי שעורר אותה.
למה יש היום יותר אנשים הסובלים מחרדה?
מספר רב של אנשים לוקה באחת מהתופעות הנכנסות לשם הכולל של הפרעות חרדה. החרדה נחשבת לבעיה הנפשית הנפוצה ביותר בעולם. לא ברור מדוע אך בהחלט יתכן שקצב החיים המהיר מגביר את החרדה של האדם כלפי מצבו ועתידו. בעבר למדנו את המקצוע של הורינו או התחלנו לעבוד לאחר הצבא וידענו שגם נצא לפנסיה מאותו מקום עבודה. היום כל אחד מאיתנו מחליף את מקצועו ואת מקום עבודתו לפחות פעם אחת בחייו, וזו רק דוגמא אחת לחוסר הביטחון שמאפיין את העולם כיום. כך שתפקוד במצב של חוסר וודאות עלול לגרום חרדה. בעבר לאנשים הייתה מסגרת כלכלית קהילתית תומכת וכל אחד ידע שגם אם יתקשה מבחינה כלכלית יהיה לו על מי להישען. אבל היום בעולם שבו אנחנו חיים – אין מסגרת כזו ולכן כמות האנשים הסובלים מחרדה לסוגיה עולה בהתמדה.
הפרעות חרדה הוא שם כולל למספר רב של בעיות שונות. ננסה לתאר את סוגי ההפרעות שהפסיכולוגיה מכנה "הפרעות חרדה"
התקפי בעתה (פאניקה)
התקף בעתה הוא התקף חד ופתאומי של חרדה הכולל לרוב תסמינים גופניים שונים כמו: דפיקות לב מואצות, הזעה, רעד בכל הגוף, בחילה וסחרחורת. לפעמים התקף החרדה מלווה בתחושה קרובה של איבוד שליטה או מוות. ההתקף מפחיד מאוד אך למזלנו חולף לאחר דקות עד עשרות דקות. יש לציין שאורכו המקסימלי כארבעים דקות. בשל דמיונו של התקף החרדה לתופעות רפואיות אחרות כמו התקף לב, מרבית האנשים מגיעים בתחילה לחדר המיון הכללי, כדי לשלול קודם אבחנות רפואיות אחרות.
הפרעת חרדה מוכללת (GAD)
בסוג זה של חרדה האדם דואג כל הזמן ומכל הדברים. הדאגה גורמת לו לקשיי שינה, עצבנות, חוסר ריכוז ומתח שרירים, אך הוא אינו יודע להגדיר ממה בדיוק הוא סובל. במקרים כאלו תמיד תימצא סיבה הגיונית לכאורה לחרדה, ולכן על אף שישנם חוקרים שמעריכים כי 10% מן האוכלוסייה לוקים בחרדה מוכללת, מעטים מגיעים לטיפול, שכן הם בטוחים שזו הדרך הנכונה והטבעית לחיות ולהתמודד.
תגובת חרדה בתר חבלתית (פוסט טראומה)
אנשים ששהו במצב של סכנת חיים, או שנחשפו לסכנת חיים של מישהו קרוב ושרדו אותה חווים את הסכנה מחדש, לפעמים אפילו שנים רבות לאחר האירוע. התסמינים כללים קשיי שינה, רגזנות יתר, וקשיי ריכוז, ולפעמים חוויות חוזרות מהטראומה. יש חוקרים שסוברים שהתסמונת הזו פוגעת באנשים שיש להם נטייה גנטית ללקות בחרדה, והמפגש עם הטראומה (הסכנה) עורר את הבעיה.
הפרעה טורדנית – כפייתית (OCD)
הסובלים מבעיה זו סובלים ממחשבות אשר מטרידות את מנוחתם ללא הפסקה. מדובר במחשבות לא רצויות ולרוב האדם יודע שהן אינן הגיוניות. פעמים רבות הם חשים שהם צריכים לחזור על פעילויות מסוימות, ולאחר מכן המחשבות יירגעו. אם הם אינם מבצעים את הפעולה הזו, המחשבה עליה ממלאת את ישותם ולא נותנת להם להמשיך את חייהם כמו שצריך. ישנן דוגמאות מוכרות להפרעה הטורדנית הכפייתית – בדיקה חוזרת ונשנית של נעילת הדלת, רחיצת ידיים חוזרת ונשנית ועוד.
חרדה ממוקדת – פוביה
פוביות שונות גורמות לאנשים חרדה אך ורק מפני עניינים ספציפיים. כאשר האדם אינו נפגש עם נשוא הפוביה שלו, אין לו כל הפרעה למהלך חייו התקין. דוגמאות לפוביה : קלאוסטרופוביה: פחד ממקומות סגורים, אגרופוביה – פחד ממקומות פתוחים, ארכנופוביה – פחד מעכבישים ועוד. ישנן פוביות קלות יותר וישנן קשות יותר. אחת הפוביות הבעייתיות יותר היא פוביה חברתית – חשש קיצוני של האדם ליצור קשרים חברתיים או לעומד מול אנשים אחרים ולומר את שיש לו להגיד.
נשמע לכם מוכר?
אם אתם מרגישים שאתם צריכים עזרה, מרכז רזולוציה, ד"ר ירדן לוינסקי וציפי רולניק כאן בשבילכם. אתם יכולים ליצור קשר על מנת לשמוע עוד פרטים, או לקרוא עוד על השיטה ועל התחלת הפתרון לבעיה שלכם. צרו איתנו קשר בהקדם.