חוות דעת שניה אצל פסיכיאטר
נשאלתי לא מזמן מה דעתי על חוות דעת שניה אצל פסיכיאטר. זו אחת השאלות החשובות ביותר שבהן נתקל אדם שסובל מבעיה פסיכיאטרית כלשהי. הסיבה העיקרית להתלבטות היא שחוות דעת פסיכיאטרית שניה היא פעולה שיש לה משמעויות רבות על הטיפול, מעבר לעצם הפניה לאדם נוסף כדי לשמוע את חוות דעתו.
מהי חוות דעת פסיכיאטרית שניה?
חוות דעת פסיכיאטרית שניה היא חוות דעת של פסיכיאטר נוסף מעבר לצוות הרפואי אשר עוסק באופן קבוע בטיפול באדם שבעניינו מעוניינים לקבל דעה. יש להדגיש שלא מדובר בחוות דעת פסיכיאטרית לצורך הליך משפטי. בדרך כלל מתבקש פסיכיאטר לתת חוות דעת נוספת כאשר מצב המטופל אינו מתקדם בקצב שמצפים, או כאשר מדובר במצב מורכב מאד מבחינה פסיכיאטרית ויש רצון של מישהו שיהיה שינוי במצב. חוות דעת שניה היא תהליך מוכר ומקובל מאד ורוב ההפסיכיאטרים במחלקות האשפוז יאמרו במפורש למטופלים שהם מוכנים לקבל חוות דעת שניה וישתפו פעולה באספקת כל מסמך או נתון רלוונטי לתהליך קבלת חוות הדעת. חוות דעת שניה אצל פסיכיאטר היא פעולה פרטית שלרוב כרוכה בתשלום כלשהו לפסיכיאטר שמבצע אותה על הזמן שנדרש לביצועה. כדאי לדעת שמכיוון שמדובר בחוות דעת ובעצה, אין הפסיכיאטר המטפל מחוייב לקבל אותה.
מהי המשמעות של חוות דעת שניה?
המשמעות הפסיכולוגית של חוות דעת שניה היא שאנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו לא מרוצים. אם היינו מרוצים מהטיפול הרי לא היינו חושבים לפנות למישהו אחר: אולי אנחנו לא מרוצים כי ציפינו למשהו אחר. אולי ציפינו למשהו אחר מהפסיכיאטר ויכול להיות שאנחנו לא סומכים על התהליך או על ההפסיכיאטר. לפעמים הפסיכיאטר משדר לנו חוסר בטחון בתהליך, ולפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו יודעים יותר מההפסיכיאטר.
הפניה לחוות דעת נוספת יכולה להיות טובה ורעה. ראשית, פסיכיאטרים הם בני אדם וחלק מהם יכולים להפגע מכך ולפגוע ביחסים שלהם עם המטופל. רוב הפסיכיאטרים ישמחו לקבל חוות דעת נוספת על טיפול שאינו מתקדם. חלק מהפסיכיאטרים גם מתייעצים באופן עצמאי.
שנית, רצוי שהמטופל ישאל את עצמו למה הוא זקוק לחוות דעת נוספת. האם הוא לא בטוח בטיפול, האם הוא לא מבין מה קורה בטיפול או האם הוא לא מרוצה מהפסיכיאטר. לפעמים אנחנו לא יודעים להגדיר מה הבעיה שלנו עם הטיפול, ולפעמים אנחנו בכלל לא רוצים את הטיפול, כיוון שאנחנו לא חושבים שיש לנו בעיה או לא מבינים אותה (פסיכיאטרים נתקלים בבעיה הזו פעמים רבות).
שלישית, כשאתם פונים לחוות דעת, בגלל המנגנונים הפסיכולוגיים שפועלים על הפונים ועל המטופלים במקביל – אנחנו מצפים לתוצאה. מסיבה זו אנחנו לא יוצאים מרוצים אם לא נקבל עצה או המלצה לשינוי הטיפול לאחר ששילמנו את מיטב כספנו, והפסיכיאטר שיודע שזה המצב הנפשי שבו אנחנו מגיעים לחוות הדעת, יתקשה שלא לספק את הסחורה ("מה? הלכתי לפרופסור והוא אמר לי לא לעשות כלום? בשביל זה שילמתי XXX שקלים?") המשמעות היא שבסיטואציה של חוות דעת שניה, פעמים רבות עוד לפני הבדיקה אנחנו כבר מצפים שהבודק ימליץ על שינוי/הורדה/הוספה של טיפול. זהו מצב לא רצוי הן עבור המטפל והן עבור המטופל, אבל הוא כמעט בלתי נמנע.
אני רוצה לסיים במתן כמה עצות פרקטיות בנושא התייעצויות:
- אם אתם מרגישים שעל כל החלטה של הפסיכיאטר שלכם אתם צריכים להתייעץ, סימן שיש בעיה בקשר שלכם עם הפסיכיאטר. אם אתם לא מרוצים מהמטפל, דברו איתו על כך והתמודדו עם הבעיה באופן ישיר או שתעברו לטיפול של פסיכיאטר אחר. חבל על האנרגיה, הזמן והכסף. אם אתם מרוצים מהפסיכיאטר שלכם, תפסיקו להתייעץ כל הזמן במקומות אחרים, בסופו של דבר צריך לתת אמון במישהו.
- ככל שאתם מתייעצים עם יותר אנשים, אתם מוסיפים רק לבלבול שלכם. האמרה הידועה "איפה שיש שני יהודים יש שלוש דעות" עוברת העצמה בתחום הבריאות ובתחום הזה כידוע כולם, כולל העוזרת של הגננת של הבת שלכם מבינים, ראו, הכירו ויודעים בדיוק את התרופה המדוייקת שאתם חייבים לקחת. הגבילו את מספר ההתייעצויות החיצוניות ותחליטו איפה אתם מטופלים.
- יש משמעות גם למי פונים. לכל אדם יש אנשים שהוא מעריך את דעתם יותר, ואחרים שהוא מעריך פחות. לכן אם תחליטו שאתם רוצים להתייעץ ספרו לפסיכיאטר שלכם ודונו עמו בעניין. הוא יוכל לסייע לכם גם בהפניה לפסיכיאטרים מתאימים או לחסוך לכם פניות לפסיכיאטרים שלא מתמחים בתחומים שבהם אתם זקוקים ליעוץ.
- לא חייבים להתייעץ רק עם "המומחה העולמי בעל השם" או "מנהל המחלקה הידוע ביותר בארץ". לפעמים אין להם זמן להתייעצות, לפעמים "השם העולמי" הוא בתחום אחר ממה שאתם צריכים ולפעמים דווקא מישהו פחות מפורסם הוא בעל נסיון מתאים יותר. לצערנו, קופות החולים לא מאפשרות קבלת החזרים על התייעצות מאנשים שלא ברשימה שלהם. בנושא זה יש עכשיו התכתשות משפטית שאני מקווה שתפתור את הבעיה.
- אתם צריכים לזכור שכשאתם באים עם תוצאות חוות הדעת לפסיכיאטר שלכם, לא כדאי לכם להציג את זה כהחלטה סופית. כמו שאתם לא אוהבים שאומרים לכם מה לעשות, כך הפסיכיאטר שהאחריות על הטיפול היא שלו לא אוהב שאיזה "יועץ חיצוני" יתן לו עצות בלי לקחת אחריות על הטיפול. כי אחרי שחוות הדעת ניתנת, היועץ לא חייב לכם יותר כלום, אבל הפסיכיאטר שלכם הוא זה שיאלץ להתמודד עם התוצאות/תופעות הלוואי/הכשלונות. אם אתם מתעקשים ללכת על פי דעת היועץ במקרה והפסיכיאטר המטפל שלכם מתנגד לטיפול הזה, יכול להיות שאתם צריכים להחליף מטפל. ובכלל, כמו שפסיכיאטר טוב יתייחס לאיזה פרט מידע שמצאתם באינטרנט, כך הוא יתייחס בכובד ראש להתייעצות חיצונית ויכניס את זה לכלל השיקולים לפני מתן ההמלצות שלו.
צריך לזכור, שבסופו של דבר ולאחר שהתייעצתם, חשובה הצלחת הטיפול, וגם הקשר שלכם עם הפסיכיאטר שלכם. במיוחד כאשר קשר טוב שכזה יכול להשפיע בצורה משמעותית על הצלחת הטיפול.
מה לעשות?
אם אתם מרגישים שזה נשמע מוכר, שיש למישהו בעיה ואתם צריכים עזרה, מרכז רזולוציה, ד"ר ירדן לוינסקי וציפי רולניק כאן בשבילכם.
