הקשר הגנטי בין סכיזופרניה למחלה ביפולרית
לאחרונה פורסמו בעיתון Nature, מספר מחקרים שעסקו בחקר הגורמים הגנטיים של מחלת הסכיזופרניה. המחקרים מצאו מגוון של שינויים גנטיים שכל אחד מהם בפני עצמו מעלה בצורה זניחה את הסיכון להופעת מחלת הסכיזופרניה, אולם שילוב של כולם מהווה סיכון של מעל 30% להופעת המחת הסכיזופניה. בנוסף הם מצאו קשר בין הסימנים הגנטיים הללו לבין סיכון מוגבר להפרעה דו-קוטבית (bipolar disorder).
במחקרים החוקרים גילו שקיימת בעיה באיזור כרומוזום 6p22.1, שבה קיים מצבור גנים המשפיעים על תהליכי השיעתוק (transcription) ותיקון ה-DNA. המשמעות היא שיתכן שחלק מהסיבה שאצל אנשים מסויימים מופיעה סכיזופרניה או פסיכוזה קשורה לתהליכים ותקלות בתהליך תיקון תקלות ב DNA שלנו. כמו כן נמצאו ממצאים שרומזים שלמחלות פסיכיאטריות אלו קיים מרכיב אוטואימוני (כלומר קשר לפגמים במערכת החיסון כגורם לסכיזופרניה)
הבעיה שייקח זמן עד שאפשר יהיה לקחת את ממצאי המחקרים ולהפוך אותם לישימים (כמו לדוגמא בדיקות דם שיראו למי יש סיכוי גבוה לסכיזופרניה). צריך לזכור שההערכות כיום היא שלפחות 70% מהמחלה נגרמת בגלל סיבות תורשתיות, וכעת זיהו רק 30% מהסיבות הללו, ויש עוד אחוזים אחרים שאינם מוסברים.
ממצא מעניין נוסף הוא שיש חפיפה משמעותית בין הסיכון הגנטי להופעת פסיכוזה או סכיזופרניה ובין הסיכון להופעת הפרעה דו-קוטבית (מחלה ביפולרית), הסיכון הזה גם ייחודי להפרעות נפשיות – כלומר הוא לא קשור לסיכון להופעת מחלות לב, מחלת קרוהן, יתר לחץ דם, דלקת פרקים או סוכרת. בעתיד נוכל להשתמש במידע זה כדי לבצע אבחונים מדוייקים יותר.