מnקר סקירה גדול בשיטת מטה-אנליזה מצא שטיפול בתרופות ממשפחת SSRI כמו רסיטל, פרוזאק, סרוקסט או לוסטרל יעילות בהקלה של סימפטומים עקב תסמונת קדם-ווסתית קשה, ולא היה הבדל משמעותי בין התרופות השונות.
חוקרים מבריטניה מצאו לאחרונה שחולים שסובלים מתסמונת המעי הרגיז (IBS – Irritable Bowel Syndrome), יכולים להנות מטיפול פסיכולוגי גם אם היה כשלון של טיפול תרופתי. החוקרים חושבים שההסבר לכך נובע מכך שתסמיני IBS נגרמים גם הם משילוב של מספר גורמים. מכאן שפניה לפסיכולוג או לפסיכיאטר יכולה גם לסייע בטיפול בתסמונת זו.
בשנים האחרונות המחקרים התמקדו בהבנת הקשר הדו-כיווני בין דיכאון ושבץ. נמצא פעמים רבות שיש הופעת דיכאון לאחר שבץ, דבר שמקשה על הטיפול בשבץ עצמו וגם קשור בעליה בהתאבדויות. עם זאת, יש מעט ממצאים שטוענים שדיכאון עשוי להעלות את הסיכון לשבץ. מסיבה זו היה ויכוח אם הדיכאון עצמו הוא הגורם לשבץ או שיש גורמים אחרים שמשפיעים. שאלו אלו קריטיות במידה ומתחבטים אם לפנות לטיפול אצל פסיכיאטר.
בניגוד למה שחשבנו עד היום, מסתבר שתרופות נוגדות דיכאון וטיפולים פסיכולוגיים, בעיקר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יעילים בטיפול בסינדרום המעי הרגיש, לפחות בטווח הקצר.
כאשר אדם פונה לפסיכיאטר, לפעמים התלונות שלו נראות ככאלו שאינן קשורות כלל לפסיכיאטריה. לפעמים אלו תלונות עוריות, או של מערכת העיכול. אבל מכיוון שברור לכולנו הקשר בין הגוף לנפש, כך גם ברור כי סימפטומים גופניים יכולים להיות קשורים למצב נפשי. זו הסיבה שכאשר יש סימפטומים גופניים לא מוסברים יש מקום גם להתייעץ עם פסיכיאטר. לדוגמא, דרגה מסוימת של גרד של העור היא מצב שכיח ונורמלי. עם זאת, הבעיה תלויה במשך ובהיקף ההתנהגות, וכן בסיבות אמוציונאליות לגרד.
מחקרים מראים שסימפטומים גופניים מרובים ומשך ארוך יותר של כאב ראש הם סימנים יעילים לגילוי של אפיזודת דיכאון מאג'ורי במטופלים בקהילה הפונים לרופא עם תלונה עיקרית של כאב ראש.
לחץ בעבודה הינו גורם משמעותי בהתפתחות מחלת לב וכי השפעתו מתווכת ע"י מנגנונים ביולוגיים. הסיכון למחלת לב היה גבוה ב-68% באלו שדיווחו על לחץ כרוני בעבודה, בהשוואה לאחרים. זו הסיבה שיש צורך להתייחס לפוקוס ניהולי, כלומר ניהול זמן ואורח חיים מתאים, ולהתייחס לגורמי לחץ שונים אשר משפיעים על המצב הנפשי. טיפול פסיכיאטרי וטיפול פסיכולוגי יכולים כאן גם להשפיע בצורה משמעותית על מניעת מחלות לב.
ידוע משכבר הימים כי מחלות גופניות מושפעות ומשפיעות על המצב הנפשי. מחקר שפורסם מראה שמיגרנה מופיעה לעיתים קרובות בשילוב עם מגוון של הפרעות פסיכיאטריות.
כיום אנו יודעים שדיכאון פוגע במצב הבריאות יותר מתעוקת לב, דלקת פרקים, אסתמה וסוכרת. ארגון הבריאות העולמי ביצע מחקר על למעלה מ-245,000 אנשים ומצא שלמרות שדיכאון נמצא אצל פחות אנשים ממחלות כמו תעוקת לב או דלקות פרקים, היה לו את האפקט הגדול ביותר על הרעת מצב הבריאות בהשוואה למחלות הכרוניות האחרות. הממצאים האלו נכונים באופן עקבי גם בארצות שונות ובאוכלוסיות שונות, ובנוסף לאנשים עם דיכאון שיש מחלה כרונית אחת נוספת, נמצאו התוצאות הבריאותיות הגרועות ביותר.