רובנו עולים על הטיסה לחוץ לארץ מלאי ציפייה להתגשמות התוכניות שלנו, בין אם מדובר בחופשה או בעבודה טיסה היא האמצעי הפרקטי היחידי שאנו יכולים לעשות זאת. אבל עבור רבים טיסה מעוררת תחושות של פחדים וחרדה, ונוצר מצב שבו החרדה ועצם קיום החרדה מביאים לכך שאותם אנשים נמנעים לחלוטין מטיסה. זוהי חרדת טיסה.
שימוש בתרופות סטרואידליות נפוץ מאד ברפואה, בין אם מדובר בסטרואידים במשחה לטיפול במחלות עור או אלרגיות עוריות, בסטרואידים בשאיפה לטיפול בבעיות מערכת הנשימה כמו באסטמה , או בסטרואידים בצורת כדורים לטיפול במגוון מחלות עם רקע דלקתי או אוטואימוני. הבעיה היא ששימוש בפרדניזון (prednisone ) וכן קורטיקוסטרואידים אחרים, יכול לגרום למגוון של תופעות פסיכיאטריות וביניהן פסיכוזה, שינויים במצבי הרוח ודליריום.
ריטלין (methylphenidate) היא התרופה הכי מוכרת בהקשר של טיפול באנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD או ADD), בין אם מדובר במבוגרים או בילדים. ריטלין משמשת לשיפור ריכוז ולכן גם מאפשרת לאדם הסובל מהפרעת קשב ללמוד טוב יותר, לתפקד טוב יותר בעבודה ולתקשר טוב יותר עם הסביבה. אצל אנשים היפראקטיבים הריטלין מאפשר "לחשוב לרגע לפני שמגיבים", כך שגם הוא פחות אגרסיבי ויותר נינוח.
אנשים רבים רוצים לדעת איך מתבצעות הפגישות אצל פסיכיאטר ומהי עלות הפגישות. שאלות כמו האם מספיק ללכת לפסיכיאטר פעם או פעמיים על מנת לקבל טיפול תרופתי ואז לעבור לפסיכולוג להמשך טיפול או שאולי צריך להמשיך את הטיפול בשיחות גם אצל הפסיכיאטר?
מחקר שפורסם לפני מספר חודשים בעיתון הנחשב American Journal of Psychiatry בחן את היעילות של תרופות אנטי פסיכוטיות חדשות לטיפול בחולים עם סכיזופרניה. המחקר מצא הבדלים קטנים ביעילות ולכן הפסיכיאטר צריך לשקול שיקולים אחרים כמו תופעות לוואי ועלויות כשהוא בוחר טיפול לחולה.
התמיכה של משפחה ושל חברים באדם הסובל מדיכאון יכולה להיות גורם משמעותי בהצלחתו לצאת מהדיכאון, זאת בנוסף לטיפול אצל פסיכולוג ו/או אצל פסיכיאטר.
ראשית, צריך לבדוק אם התרופה נגד דיכאון באמת לא עובדת. מרבית התרופות נגד דיכאון מתחילות לעבוד כשבועיים עד חודש לאחר שמגיעים למינון הטיפולי. פסיכיאטרים רבים נוקטים בגישה זהירה ומתחילים טיפול נוגד דיכאון במינון נמוך יותר, זאת כדי למנוע הופעה של תופעות לוואי ולאפשר התרגלות של הגוף. פסיכיאטר זהיר גם יבדוק תרופות אחרות שנוטל האדם, כדי למנוע תגובות בין התרופה נוגדת הדיכאון לבין תרופות אחרות.
הפרעה טורדנית כפייתית, באנגלית Obsessive-Compulsive Disorder OCD היא מצב שבו אנשים סובלים ממחשבות מפריעות שחוסרות ללא הפסקה (אוסבססיות) אשר הן ביטוי לחרדות ופחדים מוגזמים בצורה קיצונית. ישנם סוגים נפוצים של מחשבות טורדניות כמו דאגה קיצונית מלהידבק בזיהום, פחדים הנוגעים מחשש להתנהגות לא תואמת לסיטואציה או אלימה. ברוב המקרים האדם מנסה להרגיע את האובססיות על ידי ביצוע טקסים (קומפולסיה) שמטרתם להרגיע את החרדה שנגרמת מן האובססיה. דוגמאות לטקסים יכולות להיות שטיפת ידיים כפייתית, חזרה על מספרים או חזרה על משפטים ופעולות.
PTSD או פוסט-טראומה הוא מצב נפשי קשה עם השלכות רבות על החיים הדורש טיפול פסיכולוגי וטיפול פסיכיאטרי ממושך. אך מחקרים מראים כי מבוגרים אשר שרדו אירועים טראומתיים, וסובלים מסימפטומים פוסט-טראומטיים ומקבלים טיפול קוגניטיבי או טיפול חשיפה ממושך (סוג של טיפול התנהגותי קוגניטיבי) על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג תוך חודש, יש שכיחות נמוכה יותר של PTSD לאחר 5 חודשים.
כאשר אדם פונה לפסיכיאטר, לפעמים התלונות שלו נראות ככאלו שאינן קשורות כלל לפסיכיאטריה. לפעמים אלו תלונות עוריות, או של מערכת העיכול. אבל מכיוון שברור לכולנו הקשר בין הגוף לנפש, כך גם ברור כי סימפטומים גופניים יכולים להיות קשורים למצב נפשי. זו הסיבה שכאשר יש סימפטומים גופניים לא מוסברים יש מקום גם להתייעץ עם פסיכיאטר. לדוגמא, דרגה מסוימת של גרד של העור היא מצב שכיח ונורמלי. עם זאת, הבעיה תלויה במשך ובהיקף ההתנהגות, וכן בסיבות אמוציונאליות לגרד.