מחקרים מראים שסימפטומים גופניים מרובים ומשך ארוך יותר של כאב ראש הם סימנים יעילים לגילוי של אפיזודת דיכאון מאג'ורי במטופלים בקהילה הפונים לרופא עם תלונה עיקרית של כאב ראש.
השם הפופולרי של התקפי חרדה הוא פניקה, והכוונה היא לתגובת בהלה פתאומית שחוזרת שוב ושוב ללא המצאות סכנה אמיתית.
אנשים הסובלים מהתקפי חרדה עוברים התקפים של בהלה אשר גורמת להם להרגיש כאילו יש להם התקף לב או שהם עומדים להשתגע, בלי סיבה ברורה. הם יכולים להרגיש דפיקות לב, כאב או לחץ בחזה, הזעה, תחושות של דקירות, שריפה פנימית, רעידות, תחושה של קוצר נשימה, פחד ממוות או פחד מאובדן שליטה. התקפי חרדה מופיעים פעמים רבות יחד עם אגורפוביה כלומר נסיון להמנעות ממקומות מהם הבריחה עלולה להיות קשה בעת ההתקף.
טיפול פסיכיאטרי וטיפול פסיכולוגי יכולים לסייע למרבית האנשים הסובלים מהפרעות חרדה. הבעיה עם הטיפול היא שהצלחתו משתנה מאדם לאדם. יש אנשים שיגיבו לטיפול במהירות, תוך מספר שבועות עד חודשים בודדים ואחרים יזדקקו לזמן ארוך יותר. מכיוון שבמקרים רבים אנשים סובלים מבעיות נוספות להפרעת החרדה, יש צורך להתייחס לבעיות האחרות באותה חשיבות שמתייחסים להפרעת החרדה עצמה, ולהקדיש פוקוס טיפולי לכל אחד מהם.
מבין הגורמים המשפיעים על השיקול לפנות לטיפול, אחד הגורמים החשובים שמשפיעים על האם נפנה לרופא לטיפול רפואי בכלל, ולפסיכיאטר בפרט הוא נושא תופעות הלוואי. כל מי שלקח תרופות יודע שיכולות להיות לטיפול התרופתי תופעות לוואי. ברוב המקרים אלו תופעות קלות וחולפות אך במקרים אחרים יכולות להיות תופעות לוואי קשות יותר ואף קבועות ובלתי חולפות. אם יצא לכם פעם לפתוח עלון המצורף לתרופות תמיד תופיע רשימה ארוכה ומרשימה של תופעות לוואי אפשריות. הדבר הזה קיים גם בתרופות שאנו לוקחים כל יום כמו אקמול.
לחץ בעבודה הינו גורם משמעותי בהתפתחות מחלת לב וכי השפעתו מתווכת ע"י מנגנונים ביולוגיים. הסיכון למחלת לב היה גבוה ב-68% באלו שדיווחו על לחץ כרוני בעבודה, בהשוואה לאחרים. זו הסיבה שיש צורך להתייחס לפוקוס ניהולי, כלומר ניהול זמן ואורח חיים מתאים, ולהתייחס לגורמי לחץ שונים אשר משפיעים על המצב הנפשי. טיפול פסיכיאטרי וטיפול פסיכולוגי יכולים כאן גם להשפיע בצורה משמעותית על מניעת מחלות לב.
ידוע משכבר הימים כי מחלות גופניות מושפעות ומשפיעות על המצב הנפשי. מחקר שפורסם מראה שמיגרנה מופיעה לעיתים קרובות בשילוב עם מגוון של הפרעות פסיכיאטריות.
כיום אנו יודעים שדיכאון פוגע במצב הבריאות יותר מתעוקת לב, דלקת פרקים, אסתמה וסוכרת. ארגון הבריאות העולמי ביצע מחקר על למעלה מ-245,000 אנשים ומצא שלמרות שדיכאון נמצא אצל פחות אנשים ממחלות כמו תעוקת לב או דלקות פרקים, היה לו את האפקט הגדול ביותר על הרעת מצב הבריאות בהשוואה למחלות הכרוניות האחרות. הממצאים האלו נכונים באופן עקבי גם בארצות שונות ובאוכלוסיות שונות, ובנוסף לאנשים עם דיכאון שיש מחלה כרונית אחת נוספת, נמצאו התוצאות הבריאותיות הגרועות ביותר.
הידע שלנו בטיפול בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים מבוסס על הנסיון ארוך השנים בטיפול בילדים הסובלים מהפרעה זו בילדות. הטיפול, כמו בילדים, מבוסס על שילוב של מעוררים וטיפול חינוכי-התנהגותי. חשוב להדגיש כי במבוגרים יש לשלול קיום מחלות רקע כמו מחלות לב, לפני טיפול תרופתי או לחלופין להתייעץ ברופא מומחה לתחום.
כיצד מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?
הבסיס לאבחון הוא קבלת היסטוריה מפורטת של חיי המבוגר, אולם בניגוד לילדים ישנה בעיה לקבל דיווחים מגורמים נוספים (כמו הורים או מורים) ולכן מטבע הדברים הדיווח שלנו כבני אדם על הפרעת הקשב והריכוז שלנו הוא סובייקטיבי. מסיבה זו יש קושי באבחון הפרעת קשב וריכוז במבוגרים, על רקע חוסר הדיוק והזיכרון ה"סלקטיבי" שהם מציגים.
נסקור את הביטוי של הפרעת קשב וריכוז (ADHD או ADD) בגילאים השונים.
ילדים בגיל טרום ביה"ס
יש להבחין ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מ"סתם" ילדים פעילים. לילדים בגיל זה עם הפרעת קשב וריכוז/פעלתנות יתר יהיו תסמינים של אי שקט המתבטא למשל בריצה הלוך ושוב, התקפי זעם, התנהגות תוקפנית (מכות, לקיחת משחקים אחרים) והתנהגות חסרת פחד הגורמת לעיתים לתאונות. כמו כן קיימת לעיתים הפרעת שינה. ישנן עבודות שמצאו שלמחצית מהילדים שאובחנו כסובלים מפעלתנות יתר בגיל טרום ביה"ס הייתה אבחנה ברורה של ADHD בגיל 9.