כדאי מאד לדעת שלא כל מי שנוטל ריטלין או אחת מהנגזרות שלו עקב הפרעת קשב וריכוז ירגיש בכלל תופעות לוואי ובנוסף שלא כולם ירגישו תופעות לוואי באותה דרך. ילד או מבוגר שלוקחים ריטלין צריכים להיות במעקב קבוע אצל פסיכיאטר לצורך התאמת מינון ההריטלין ולכן אם יש תופעת לוואי מומלץ לעדכן על כך את הפסיכיאטר המטפל.
מלטונין (Melatonin) (5-methoxy-N-acetyltryptamine), הוא הורמון טבעי המיוצר ומופרש בגוף מבלוטת האצטרובל שבמוח. המלטונין מופרש במחזוריות קבועה בשעות היממה, על פי מצב האור הטבעי בחוץ. האור של השמש מדכא את הפרשת המלטונין, ואילו החושך גורם לשרשרת תהליכים ביוכימיים אשר גורמים להפרשת מלטונין ומביאים להשראת שינה.
יש אנשים שסובלים תקופה ארוכה, אפילו שנים רבות מתופעות של חולשה, כאבי ראש, ירידה בזיכרון ובריכוז ובתוספת של עייפות. הם עוברים בירורים שונים הכוללים בדיקות דם, בדיקות שתן וצואה, צילומי רנטגן, בדיקות אולטרסאונד, בדיקות אלרגיה ולמרפית ההפתעה כל הבדיקות תקינות. רק לאחר בירורים מרובים מגיעים למסקנה שמדובר בתסמונת העייפות הכרונית, ובאנגלית chronic fatigue syndrome.
אנשים עוברים חוויות שונות וסובלים מבעיות שונות. יש אנשים שסובלים מתחושות של לחץ, הפרעות חרדה, דיכאון, מחשבות טורדניות, דאגנות יתא או אפילו התנהגות אובססיבית. רופאים משפחה רבים יתחילו טיפול אצל אנשים שסובלים מתלונות של חרדה, לחץ או דיכאון והפרעות שינה בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו לוריוון, קלונקס או ואבן. (Lorivan, clonex, vaben). רק לאחר זמן מה כאשר לא יחול שיפור יפנו אותם אנשים לרופא המשפחה בשנית או לפסיכיאטר.
רובנו עולים על הטיסה לחוץ לארץ מלאי ציפייה להתגשמות התוכניות שלנו, בין אם מדובר בחופשה או בעבודה טיסה היא האמצעי הפרקטי היחידי שאנו יכולים לעשות זאת. אבל עבור רבים טיסה מעוררת תחושות של פחדים וחרדה, ונוצר מצב שבו החרדה ועצם קיום החרדה מביאים לכך שאותם אנשים נמנעים לחלוטין מטיסה. זוהי חרדת טיסה.
דפרסונליזציה היא תחושה או חוויה של ניתוק מהמציאות, שבה האדם מרגיש כאילו הוא נמצא מחוץ לגוף שלו. יש אנשים שמתארים את החוויה של דפרסונליזציה כ"חוויה חוץ- גופית" או כמעיין תחושה של חוסר שייכות לגוף. אנשים אחרים מתארים שבזמן אירוע של דפרסונליזציה הם לא מזהים את עצמם או לא מזהים פניהם במראה או שהם לא מרגישים שייכים לגופם.
הפרעות במצב הרוח הן קבוצה של בעיות בתחום הנפש, שהמרכיב המרכזי שלהם הוא בעיות שונות במצב הרוח – ממצב רוח ירוד במיוחד הנקרא דיכאון ועד למצב רוח מרומם במיוחד הנקרא מאניה. ההגדרות השונות נקבעו על פי דפוסי ומאפייני מצב הרוח השונים.
טריכוטילומניה היא הפרעה כפייתית שבה אנשים תולשים את שערות הראש, ריסים, גבות או שיערות בחלקי גוף אחרים כך שנוצרות קרחות. טריכוטילומניה מופיעה בעיקר בגילאי העשרה ולעיתים היא מלווה גם בתופעה של אכילת שיער. הסכנה הכרוכה בה היא בליעת השיער הנתלש, היכולה לגרום לחסימות מעיים, הקאות ועוד. טריכטילומניה יכולה להיות בעיה משמעותית ולגרום גם היא לבעיות נוספות.
שימוש בתרופות סטרואידליות נפוץ מאד ברפואה, בין אם מדובר בסטרואידים במשחה לטיפול במחלות עור או אלרגיות עוריות, בסטרואידים בשאיפה לטיפול בבעיות מערכת הנשימה כמו באסטמה , או בסטרואידים בצורת כדורים לטיפול במגוון מחלות עם רקע דלקתי או אוטואימוני. הבעיה היא ששימוש בפרדניזון (prednisone ) וכן קורטיקוסטרואידים אחרים, יכול לגרום למגוון של תופעות פסיכיאטריות וביניהן פסיכוזה, שינויים במצבי הרוח ודליריום.
לפעמים אנשים הסובלים ממצבים נפשיים או ממצוקה לא חושבים שהם צריכים טיפול. לפעמים הם יודעים שהם צריכים אבל מסרבים להגיע לפסיכיאטר ובמקום הולכים לכל מני לוחשי לחשים או קוסמים. נשאלת השאלה איך לכוון את אותו אדם להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר מבלי שהדבר ירגיז אותו מאוד או יגרום לסכסוך משפחתי.