טיסה היא היום חלק מהחיים. אנו טסים לצורך חופשות (הלוואי!) או לצורך עבודה. כשאנחנו מגיעים לשדה התעופה אנו מוסרים את המזוודות, מבקשים כסא במקום טוב ונהנים מכל חווית הטיסה. עבור אחרים הטיסה מעוררת פחד וחרדה של ממש, לפעמים החרדה מופיעה כבר בזמן הזמנת הכרטיסים, לעיתים בכניסה לשדה התעופה ולפעמים בגלל החרדה אנשים נמנעים לחלוטין מטיסות. זוהי בעצם חרדת טיסה.
רובנו עולים על הטיסה לחוץ לארץ מלאי ציפייה להתגשמות התוכניות שלנו, בין אם מדובר בחופשה או בעבודה טיסה היא האמצעי הפרקטי היחידי שאנו יכולים לעשות זאת. אבל עבור רבים טיסה מעוררת תחושות של פחדים וחרדה, ונוצר מצב שבו החרדה ועצם קיום החרדה מביאים לכך שאותם אנשים נמנעים לחלוטין מטיסה. זוהי חרדת טיסה.
הפרעת דחק פוסט טראומתית או PTSD היא השלב המאוחר שמופיע אחרי הפרעת לחץ אקוטית (Acute Stress Disorder). האבחנה האקוטית מופיעה אחרי טראומה משמעותית וקורבנות טראומה רבים עלולים ללקות בהפרעת לחץ אקוטית אך להחלים ממנה תוך מספר שבועות. לרוע המזל, חלק מהאנשים יפתחו PTSD שישפיע לטווח הארוך ומחקרים מראים שעד שליש מקורבנות טראומה יפתחו רמה כזו או אחרת של PTSD.
השם הפופולרי של התקפי חרדה הוא פניקה, והכוונה היא לתגובת בהלה פתאומית שחוזרת שוב ושוב ללא המצאות סכנה אמיתית.
אנשים הסובלים מהתקפי חרדה עוברים התקפים של בהלה אשר גורמת להם להרגיש כאילו יש להם התקף לב או שהם עומדים להשתגע, בלי סיבה ברורה. הם יכולים להרגיש דפיקות לב, כאב או לחץ בחזה, הזעה, תחושות של דקירות, שריפה פנימית, רעידות, תחושה של קוצר נשימה, פחד ממוות או פחד מאובדן שליטה. התקפי חרדה מופיעים פעמים רבות יחד עם אגורפוביה כלומר נסיון להמנעות ממקומות מהם הבריחה עלולה להיות קשה בעת ההתקף.